הרשעת מנהל בי"ס ואחראי במינהל החינוך בגרימת מוות ברשלנות - פסקדין

"מוסדות החינוך משופעים בפעילויות רבות ומגוונות במסגרת העשייה החינוכית. בפעילויות אלה נפגעים תלמידים כתוצאה מתאונות שאינן מחוייבות המציאות.

הגורם המרכזי להתרחשותן של תאונות הוא, כמובן, האדם, התנהגותו, ידיעותיו, ערכיו וכושר השיפוט וקבלת ההחלטות שלו במצבים מסוכנים.

אולם להתרחשותן של תאונות יש היבט נוסף וחשוב, והוא התחום הפיסי הסביבתי. תאונות רבות התרחשו כתוצאה מגורמים שאינם בתחום שליטתם של התלמידים, ולרוב אלו גורמים סביבתיים.

אנו רשאים להניח שהתייחסות נכונה לשני ההיבטים הנזכרים לעיל תביא לצמצום במספר התאונות ובמספר הנפגעים. ניתן להשפיע על כך בצורה משמעותית על ידי נקיטת עמדה ונקיטת האמצעים המתבקשים שעיקרם מרוכזים בחוזר זה..."

כך בהקדמה של מנכ"ל משרד החינוך מר בן-ציון דל, חוזר המנהל הכללי - חוזר מיוחד ז' (התשנ"ז) - נוהלי בטיחות במערכת החינוך (ת/20).

1.  עניינו של הליך זה במותו הטראגי של הילד סארי דומרי ז"ל, אשר נדרס בחצר בית הספר בעת שחיכה לאביו בסיום יום הלימודים, והוא בן 6 שנים בלבד.

בגין אירוע זה הוגש כנגד הנאשמים כתב אישום המייחס להם גרימת מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

כתב האישום

2.  על פי כתב האישום, ביום 8.9.99, בשעה 13:00 או בסמוך לכך, נכנס רכב מסחרי מסוג פולקסואגן מ.ר. 07-289-64, הנהוג בידי נבולסי נעמתאללה, אל חצר בית הספר היסודי לבנים בבית חנינה (להלן: "בית הספר"), ובמהלך נסיעתו במקום פגע בתלמיד סארי דומרי יליד 1993 (להלן: "המנוח") ודרס אותו תחת הגלגל הקדמי של הרכב (להלן: "התאונה").

כתוצאה מהתאונה נפגע המנוח קשות בראשו ובחלקי גוף נוספים, ונפטר זמן קצר לאחר מכן.

3.  בכתב האישום נטען כי באותה עת כלל מתחם בית הספר שטח רחב ידיים שאינו מגודר, שהיה בו, בין היתר, מגרש בו חנו כלי רכב של מורים ומבקרים, ואליו הוביל כביש מהשכונה הסמוכה. הכביש עבר דרך חצר בית הספר ממש, ודרכו נסעו רכבים אל מגרש החניה והחוצה ממנו.

4.  בתקופה הרלוונטית שימש הנאשם 1 כמנהל בית הספר (להלן: "המנהל", "גנאים"). בית הספר נמצא בבעלות עיריית ירושלים (להלן: "העירייה") וכפוף למנהל החינוך בעירייה.

בתקופה הרלוונטית שימש הנאשם 2 (להלן: "עצמון") כמנהל מחלקת בדק בית במנהל החינוך של העירייה, ונטען כי במסגרת תפקידו היה הנאשם 2 אחראי על בינוי ואחזקת מבני החינוך שבבעלות עיריית ירושלים בתחום מזרח ירושלים, ובכלל זה על נושא הבינוי והאחזקה בבית הספר.

5.  נטען כי הנאשמים, כל אחד מהם בנפרד, התרשלו וגרמו בכך למותו של המנוח  בהתנהגותם כדלהלן:

א.  בכך שלא נקטו בפעולות הנדרשות למנוע כניסת כלי רכב לתחום חצר בית הספר, על אף שהבינו או היה עליהם להבין את הסכנה הכרוכה בנסיעת כלי רכב בתחומי בית הספר. ב.  בכך שהתנהגו בחוסר זהירות ולא נקטו באמצעי הזהירות הנדרשים אל נוכח מפגע בטיחותי חמור ובולט לעין.

עובדות מוסכמות

6.  אין מחלוקת על כך שהמנוח נהרג מפגיעת הרכב בעת שזה נכנס לתוך חצר בית הספר.

בהקשר זה יוער כי הנהג הפוגע הועמד לדין והורשע בהליך שהתנהל בבית המשפט לתעבורה בירושלים (ת"ד 654/02).

7.  מבנה בית הספר, שמלכתחילה לא יועד לשמש כבית ספר, כפי שעולה מעדויות הצדדים, מהתרשים אשר צורף לכתב האישום (להלן: "התרשים") ומתמונות (ת/2), נמצא בשטח גדול ורחב ידיים המוקף מתחמים שונים הכוללים: חניון (בו ארעה התאונה), חניון מכוניות (המסומן כך בתרשים), מגרש רב תכליתי, מגרש כדורסל, מגרש כדורגל ומועדון.

אל בית הספר ניתן להגיע מצפון ומדרום.

המגיע מהצד הדרומי, הוא הכניסה הראשית, יעבור דרך שדרה, עד לכיכר הנמצאת בחזית ובצמוד למבנה בית הספר.